לא באמת…
סמל האצולה של רוברט סנדרסון (Sanderson) מורכב מסמלו שלו – בצד שמאל, המשולב (impaled) עם סמל אשתו, קתרין גראנת'ם (Grantham) – גריפון אדום. מה שמעניין יותר הוא הדימוי המעורר חלחלה והמהווה את החלק הנקרא ציצה (crest): זאב טורף ילד. וכך מתוארת הציצה בשפה הבלאזונית הייחודית לסמלי-אצולה:
"A wolues head proper, deuowring of a childe, his legges, & buttockres appearing out of ye wolues Jawes”
יתכן שבחירת הדימוי המאיים הזה נועדה להעביר מסר כוחני לסביבה או לעומת זאת, זכר לאירוע כלשהו. עם זאת, על פי התפיסה המקובלת בעבר, חלק מהסמלים בהם מובע מסר כזה, נועדו לשמש מעין תמרור אזהרה עבור בעל הסמל, כדי שלא ינהג בדרכים לא ראויות כאלה.
הסמל תועד ב-1636 מכנסייה בסאקסבי, לינקולנשיר, על ידי האנטיקוואר (חוקר עתיקות) Gervase Holles.
השימוש במסרים מאיימים באמצעות סמלי אצולה היתה פרקטיקה מקובלת בימי הביניים. כך למשל, סמל בית ספורצה במילאנו – נחש בולע ילד (ראו בתמונות למטה). במרבית המקרים מתוארת חיה כלשהי טורפת חיה אחרת, אך נדיר הוא השימוש בחיה הטורפת אדם.