התלמוד, מקור הלכתי וספרותי מרכזי ביהדות, לא נועד להיות ספר בידור או קומדיה. עם זאת, בין דפיו ניתן למצוא סוגיות משעשעות ואף מגוחכות, שמעלות חיוך על פניו של הקורא. להלן כמה דוגמאות:
"הבונה סוכה על גבי פיל או גמל…" – מה דין הסוכה אם הבהמה תמות במהלך החג? כן, כן. סוגיה רצינית ומשעשעת כאחד.
האם בתולה המרבה בתפילה (צליינית) גורמת להשחתת המידות בקרב שכניה? האם אלמנה המסתובבת בין שכנותיה מוציאה אותן לתרבות רעה? רש"י למשל, כותב עליהן "שאינן אלא נואפות ומכשפות ומראות עצמן כצדקניות, שלא יבדקו אחריהן".
ומה עם "גָּמָל שֶׁפּוֹרֵחַ בָּאֲוִיר"? והאם מותר להקריב מנחה או "שתי הלחם" ("מִמּוֹשְׁבֹתֵיכֶם תָּבִיאּוּ לֶחֶם תְּנוּפָה שְׁתַּיִם") בבית המקדש מחיטים שירדו מהעננים?
הדוגמאות הללו ממחישות שגם בתוך העולם ההלכתי והרציני של התלמוד, ניתן למצוא רגעים של קלילות, או לחילופין כובד ראש שכיום ניראה לנו מוגזם.
החומר יוגש בקלילות, תוך הצגת המקורות. אלו עשויים להיות בארמית, אך לצידן אציג תרגום פשוט ונאמן.
