"אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: בקשו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שדבריו סותרים זה את זה. ומפני מה לא גנזוהו? מפני שתחילתו דברי תורה, וסופו דברי תורה". (בבלי, מסכת שבת). מובאה זו מהתלמוד הבבלי מעידה על קשיים בקבלת ספק קוהלת אל כתבי-הקודש כחלק מתהליך הקאנוניזציה.
ספר קוהלת הוא אחד הספרים הכלול בחלק "ספרות החוכמה" שבתנ"ך. הוא נכתב כנראה במאה ה-3 לפנה"ס, וייחוד לספר זה הן השאלות הקיומיות והפילוסופיות שהוא מעלה לגבי טיבו של העולם ומשמעות החיים.
הספר נפתח במילים הידועות "הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל" כביטוי לתפיסה הפסימית שהחיים חולפים והכל חוזר על עצמו באופן חסר משמעות. קוהלת מתאר את הריקנות והשעמום שבחיי האדם ואת העובדה שהעושר, התהילה והחוכמה אינם מספקים סיפוק אמיתי.
עם זאת, בסופו של דבר קוהלת מגיע למסקנה שעל האדם ליהנות מהחיים הפשוטים והקטנים, לעבוד ולמצוא שמחה בדברים הקטנים כמו אכילה ושתייה. המסר העיקרי הוא לחיות בהשלמה ובהכרת גבולות האדם מול נצחיות העולם.
הספר בולט ביכולתו לבטא שאלות אנושיות בסיסיות בצורה פילוסופית וציורית. שימושו בלשון ייחודית וביטויים ססגוניים הפכו את קוהלת ליצירה ספרותית מרשימה. למרות גישתו הפסימית, הוא מעורר מחשבה עמוקה על החיים ומעניק נחמה בכך שהוא חולק חוויות אנושיות אוניברסליות.
בקריאה זו אתמקד בקטעים מיוחדים הראויים לניתוח, לצד קריאה שוטפת של הטקסט.
