בתנ"ך מוזכרות מספר נשים אלמוניות שתפקידן החשוב מתואר, אך שמן לא נודע והן כונו לפי מעשיהן: "האשה מתבץ", "האלמנה מצרפת", "האשה החכמה (מהעיר) אָבֵל", "החכמה מתְּקוֹע" וכן שמות נשים כמעט אלמוניות.
נשים אלו ואחרות מציגות את התפקיד החשוב של נשים אלמוניות בחברה המקראית. הן פעלו בחוכמה, הראו נדיבות רוח וחמלה, והשפיעו על אירועים משמעותיים על אף היעדר הזכרת שמן המפורש.
לצידן, שמות לא שגרתיים כגון רצפה, קֶרֶן הַפּוּךְ, לֹא-רֻחָמָה, גֹּמֶר בַּת-דִּבְלָיִם ואחרות.
בהרצאה זו נכיר את הנשים הללו שאינן בחזית סיפורי המקרא.
הערה מטעם המערכת: לא נעסוק במרים הנביאה, בדבורה או ביעל 🙂
