מפות ימי הביניים הציגו את ישראל כמרכז העולם, ובאופן סכמתי מאוד. במאה ה-17, עם התקדמות המדעים והימאות באירופה, החלו להופיע מפות מדויקות ומפורטות יותר של אזור ארץ ישראל.
חלק מהמפות מבוססות על סיור מעשי באזור הממופה, אולם חלק מהקרטוגרפים התבססו על סיפורים, תיאורים מיד שניה ושלישית (מה שמכונה Armchair Travel), ולפיכך רמת הדיוק אינה גבוהה, אך היא מעבירה היטב את מחשבתם של בני התקופה ביחס לאזורים לא מוכרים.
מפות אלו הושפעו מהרנסנס, מההשכלה וממתודות מדעיות חדשות בקרטוגרפיה. הן ציינו את ראשית המעבר מייצוג סמלי לייצוג מדויק ומפורט של ארץ ישראל ההיסטורית.
בהרצאה זו נלמד כיצד תפסו נוצרים מתקופת הרנסאנס את צורתה של ארץ ישראל. ניראה אילו סיפורי תנ״ך והברית החדשה הם בחרו לצייר במפה ובאיזו רמת דיוק; נבחין באחיתופל תלוי על עץ; נזכה לראות את אשת לוט כנציב מלח; נראה את בת יפתח מקבלת את אביה במחולות וריקודים לפני סופה הטראגי; נגלה מה עשה נעמן שר צבא ארם במימי הירדן, והיכן בדיוק (…) עלה אליהו השמימה.
ועוד ועוד… ככל שיותיר הזמן.
